חוסכים במים

מחסור המים בישראל

תנאי האקלים בארץ מקשים על משק המים. מדינת ישראל, השוכנת בין קווי הרוחב ° 30 - ° 33, מושפעת בחלקה הצפוני מאקלים ים תיכוני ובחלקה הדרומי מאקלים מדברי. על כן ניתן להגדיר את האקלים בארץ כאקלים חצי מדברי. באקלים זה ישנה שכיחות גבוהה של שנים שחונות לצד רצף של שנים גשומות.

האקלים החצי מדברי מתאפיין גם בהפסדי מים רבים, הנובעים מהתאדותם של מי הגשמים לאטמוספירה. כ-70% ממי הגשמים באזורנו מתאדים, 25% מהם מחלחלים אל מי התהום ו-5% זורמים בנחלים. בנוסף, עונת הגשמים קצרה ונמשכת כארבעה חודשים בלבד. כמות הגשמים הולכת וקטנה מצפון לדרום, כאשר חלק ניכר מן האדמות הראויות לעיבוד נמצאות דווקא בנגב הצפוני, בו כמות המשקעים זעומה וכתוצאה מכך נדרשת השקיה מרובה.
 
בעוד שהביקוש למים עולה, היצע המים הטבעיים בארץ הולך וקטן. הביקוש למים גדל כל הזמן, הן בשל הגידול המתמיד באוכלוסייה והן בשל עלייה מתמדת ברמת החיים. על כן משק המים בארץ מתאפיין בחוסר איזון בין ההיצע והביקוש למים. העובדה כי אנו חיים במזרח התיכון, המיושב בצפיפות, ומנצלים מקורות מים משותפים עם מדינות האזור, גם כן גורמת להפרת האיזון הטבעי ולפגיעה באיכות המים ובכמותם. מפלסי המים שבמאגרים ירדו עד לקווים האדומים ואף מתחת להם.

מצב משק המים מחייב היערכות

על רקע הנתון כי אחת למספר שנים יש באזורנו סדרה של שנות בצורת המביאות להידלדלות מקורות המים ומאגרי המים התת-קרקעיים (האקוויפרים), ולאור העובדה שהביקוש למים הולך וגדל, אנו משקיעים פעולות ומשאבים רבים בחיסכון במים. בנוסף לכך, שינתה נציבות המים את מדיניותה, ממדיניות של ניהול משק המים בלבד למדיניות של ניהול ופיתוח. בנוסף, הוקם אגף מיוחד לקידום החסכון במים שמטפל הן בתחום העירוני והן בתחום החקלאי.
 
למעשה, האחריות למשק המים מוטלת על כולנו. על כל אחד מאתנו לקחת חלק פעיל באכיפת חוק המים, כדי להגן על מקורות המים, למנוע זיהומם ולחסוך בצריכתם. כי בלי מים – אין חיים.
 
יותר ממחצית מצריכת המים בישראל מיועדת לחקלאות. בשנת 2005 עמדה צריכת המים לחקלאות על 1,221.5 מלמ"ק, אשר מתוכם 543.8 מלמ"ק מים שפירים ו-582.7 מלמ"ק מים שוליים. צריכת החקלאות בשנה זו מהווה כ 62% מצריכת המים הכללית בישראל.

החל משנת 1999, בה החלה תקופת הבצורת האחרונה, הקיצוץ במים נעשה בהתאם להרכב הגידולים של כל משק חקלאי. לפי החלטת משרד החקלאות, הקיצוץ נע בין 20% ל-70% מהקצאת הבסיס. על מנת למזער את נזקי הקיצוץ, נקבעו שיעורי הקיצוץ בהתאם לגידולים השונים. קיצוץ מינימלי חל על גידולים רב שנתיים (מטעים) ועל גידולים עתירי השקעה (חממות) וקיצוץ מקסימלי נקבע לגידולי כותנה וגידולי שדה.

שיעורי הקיצוץ לגידולים השונים כפי שנקבעו לשנת 2001: בעלי חיים 0%, חממות ופרחים 30%, בעלי חיים לפיטום ומטעים, הדרים וחממות ירקות 35%, פרחים ובתי רשת 40%, בננות ומדגה 50%, ירקות 70%, מספוא 75%, גידולי שדה 100%. שיעור הקיצוץ לכל צרכן וצרכן נגזר משקלול שיעורי הקיצוץ לסל הגידולים שלו.
 
מדיניות משק המים שמה לה למטרה להחזיר לשימוש חקלאי את מי השפכים המטוהרים (קולחין). השבת הקולחין משרתת מספר מטרות חשובות: ראשית, טיהור מי הביוב מונע את זיהום מקורות המים והסביבה. שנית, שימוש במי קולחין מאפשר חיסכון במים שפירים. עידוד השימוש במי הקולחין מתבטא בתעריפים נמוכים משמעותית יחסית למים שפירים. תעריפים אלה מדורגים, כך שככל שגדלה הצריכה, המחיר יורד. יתרה מזו, בשנות בצורת, כאשר הקצאות המים השפירים לחקלאות מקוצצות בשיעורים גבוהים, לא חל קיצוץ במי הקולחין. בשנים האחרונות פועלת ברשות המים קרן שמטרתה העיקרית היא תמיכה בהקמת מפעלים פרטיים להשבת קולחין לחקלאות.

השינוי בהגדרתה של איכות המים גרם לירידה משמעותית בצריכת המים השפירים ולעלייה בצריכת המים המליחים (מעל 400 מ"ג כלור לליטר). מרבית צריכת המים של צרכני אפיקי בית שאן, הבקעה, צרכני אפק, הערבה הדרומית, הערבה המרכזית ומספר צרכנים ברמת הנגב הוגדרה החל משנת 2001 כצריכת מים מליחים. בנוסף לשינוי האדמיניסטרטיבי, חלה ירידה אמיתית בצריכת המים השפירים לחקלאות.

ניתן למחזר מים משומשים, אך זהו אינו פתרון מספק

השימושים היומיומיים שאנו עושים במים כגון כביסה, הדחת אסלות, השקית גינות, השקיה חקלאית וצריכה תעשייתית, מותירים מים רבים מזוהמים. אולם, ניתן  להעביר את המים המשומשים תהליך טיהור, אשר יכשיר אותם לשימושים חוזרים, ובכלל זה השקיה חקלאית, השקיית גינות וצריכה תעשייתית.

מי ביוב מטוהרים נקראים מי קולחין, על אף העובדה שמי הקולחין אכן מושבים לשימושים מסוימים, הם אינם ראויים לשימוש שוטף במשק הבית. לכן המים השפירים, הראויים לשתייה ולשימוש ביתי, הם משאב יקר ערך עבור כל אחד מאתנו.

   
המחסור במים צפוי להחריף

האו"ם חקר את ההיצע והביקוש למים מתוקים בעולם ובחן כיצד משתנים מדדים אלו במשך הזמן. מן המחקר עולה כי הביקוש למים במהלך המאה העשרים גדל בקצב כפול בהשוואה לקצב גידול האוכלוסייה, וכי שליש מאוכלוסיית העולם מתגוררים באזורים שיש בהם מחסור במים. המחקר מנבא שבשנת 2025, שני שליש מאוכלוסיית העולם יחיו בתנאים של מחסור במים.

כך תחסכו במים:

1. מתקלחים 2 דקות פחות ממה שבד"כ, ומשתדלים לסגור את הברז בזמן הסיבון והחפיפה.
   

   ---

2. בשירותים, משתמשים בידית הקטנה כשעושים פיפי ובידית הגדולה כשעושים קקי.
   

   ---

3. סוגרים את הברז בזמן צחצוח השיניים, סיבון הידיים, וסיבון הכלים.
   

   ---

4. מפעילים את מדיח הכלים ומכונת הכביסה רק כשהם מלאים
   

   ---

5. סוגרים ברזים מטפטפים. ברז מטפטף מבזבז כ- 60 ליטר ליום!
   

   ---

6. דואגים לתיקון נזילות ופיצוצים בצנרת המים
   

   ---

7. מתקינים חסכמים בעלי תו כחול על כל הברזים בבית. חסכם הוא אביזר חוסך מים, המורכב על ברז או מקלח,
   ומאפשר חיסכון של כשליש מכמות המים היוצאת דרך הברז או המקלח - מבלי לפגוע בהנאת המשתמש.
   

   ---

8. לשטיפת הרכב – משתמשים בדלי או פונים לתחנת רחיצה הממחזרת מים
   

   ---

9. לניקוי משטחים חיצוניים משתמשים בדלי או במטאטא – לא בצינור
   

   ---

10. נצלו את המים המטפטפים מצנרת הניקוז של המזגנים להשקיית עציצים, אדניות וגינות
    

    ---

» למידע נוסף באתר רשות המים - לחצו כאן